פסק-דין בתיק ת"א 2626-06

פתח דבר

1.        עסקינן בבקשה לאישור הסדר פשרה שהוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בהתאם להוראת סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות").

המשיב מס' 1 בבקשת אישור התובענה כייצוגית, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, הוא תאגיד בנקאי שעיקר עיסוקו במתן הלוואות מובטחות במשכנתא לצורך רכישת דירות (להלן: " הבנק"). המשיבה מס' 2, מגדל חברה לביטוח בע"מ, היא חברה בעלת רישיון לעסוק בביטוח - ובין היתר היא מנפיקה פוליסות לביטוח חיים עבור נוטלי הלוואות המובטחות במשכנתא (להלן: " מגדל"; הבנק ומגדל יחדיו יכונו להלן: " המשיבים"). המבקשת גב' שוש רודריג, ובעלה המנוח מר אלברט רודריג (להלן: " המבקשת" ו- " המנוח" בהתאמה), נטלו מן הבנק הלוואה מובטחת במשכנתא ורכשו ממגדל ביטוח חיים עבור כל אחד מהם.

רקע עובדתי

2.         ביום 16/6/94 התקשרו המבקשת והמנוח בהסכם הלוואה עם הבנק (להלן: " הסכם ההלוואה"; צורף כנספח א לתצהירו של מר יקיר וייס, המשמש כמורשה חתימה בבנק, להלן: " וייס"). נוסח הסכם ההלוואה הוא נוסח סטנדרטי שהיה מקובל בבנק בעת הרלוונטית; על פי ההסכם קיבלו המבקשת והמנוח הלוואה מן הבנק בסכום כולל של 670,000ש"ח, ולהבטחת החזר ההלוואה שעבדו לטובת הבנק את זכויותיה של המבקשת במקרקעין באבן יהודה (להלן: " ההלוואה").

כבטוחה נוספת להחזר ההלוואה דרש הבנק מהמבקשת ומהמנוח כי ירכשו פוליסת ביטוח חיים על שמם, כאשר המוטב על פיה יהא הבנק. כוונת הבנק היתה שבמקרה של מות אחד מבני הזוג או שניהם, המבטחת תשלם לבנק תגמולי ביטוח שישמשו לפירעון ההלוואה או חלקה - הכל בהתאם להתקדמות בפירעון ההלוואה ושיעורו של הכיסוי הביטוחי. הבנק אף הציע למבקשת ולמנוח כי יצטרפו להסדר קבוצתי של לקוחות הבנק לרכישת ביטוח חיים, שתנאיו נקבעו בהסכם שנחתם זה מכבר בין הבנק לבין מגדל (פוליסת הביטוח הקבוצתי צורפה כנספח יא לתצהיר המבקשת; להלן: " הביטוח הקבוצתי" ו- " הפוליסה"). יצוין כי על פי תנאי הביטוח הקבוצתי, סכום ההלוואה שיכול כל לווה לבטח הוגבל לסך של 120,000$ בלבד.

בהתאם להצעת הבנק, ביום 6/7/94 חתמו המבקשת והמנוח על בקשת הצטרפות לביטוח הקבוצתי (להלן: " טופס ההצטרפות", צורף כנספח ו לתצהיר המבקשת); מדובר בטופס סטנדרטי של הבנק המחזיק דף אחד, ולו צד קדמי וצד אחורי. בראש הצד הקדמי של טופס ההצטרפות צוין כי סכום ההלוואה שנטלו המבקשת והמנוח הוא 670,000ש"ח (להלן: " סכום ההלוואה"), וכי סכום הביטוח הוא 360,000ש"ח - ערכם בשקלים של 120,000$, הסכום המרבי שניתן היה לבטח על פי תנאי ההסדר הקבוצתי (להלן: " סכום הביטוח"). בהמשכו של הצד הקדמי נדרשו המבקשת והמנוח למלא הצהרת בריאות, לוותר על סודיות רפואית ולאשר את ההצטרפות בחתימותיהם. בצד האחורי של טופס ההצטרפות נמצא אישור מאת הבנק על הצטרפות הלווים לביטוח הקבוצתי, ופורטו עיקריו של ההסכם שנחתם בין הבנק לבין מגדל בנדון; המבקשת והמנוח לא נדרשו לחתום על צד זה של הטופס.

3.         ביום 20/3/04 נפטר המנוח. באותה עת עמדה יתרת ההלוואה שטרם נפרעה על סך של 458,768ש"ח, ואילו סכום הביטוח בתוספת הפרשי הצמדה עמד על כ- 582,000ש"ח (עמ' 4 לחוות דעת הבודק כהגדרתו להלן). בנסיבות אלה, המבקשת הניחה כי עם קבלת תגמולי הביטוח המגיעים לבנק עקב פטירתו של המנוח תיפרע ההלוואה פירעון מלא. דא עקא, שביום 24/6/04 זיכתה מגדל את הבנק בתגמולים בסכום של 253,689ש"ח בלבד. במכתב מיום 9/5/04 מסר הבנק למבקשת כדלקמן:

"בשים לב לכך כי סכום הביטוח ההתחלתי המרבי הניתן לעשות במסגרת הביטוח הקבוצתי אצל חב' מגדל באמצעותנו, מוגבל לסך 120,000$ במועד העמדת ההלוואה, כפי שמצוין במסמכי ההלוואה והביטוח, הרי בהלוואתכם קיים ביטוח חלקי (53.73%). לפיכך בוטח במקור רק סך 360,000ש"ח מתוך הלוואה כוללת בסך 670,000ש"ח. לכן אם תאשר חברת הביטוח את תביעתך, עדיין יהא עלייך להמשיך לפרוע 46.27% מהתשלומים בגין החלק להחזרה בתשלומים אשר בהלוואותיך אלה." (ההדגשה שלי- ע.ב.) (המכתב צורף כנספח ז לתצהיר המבקשת).

לעמדת המשיבים כאמור, סכום הביטוח על פי טופס ההצטרפות היה 360,000ש"ח מתוך הלוואה בסכום כולל של 670,000ש"ח - קרי, סכום הביטוח מהווה 53.73% בלבד מתוך סכום ההלוואה. עוד לגישת המשיבים, היחס בין סכום ההלוואה לסכום הביטוח נשמר לכל אורך חיי ההלוואה - והמשמעות היא שכתוצאה מפטירתו של המנוח זכאי הבנק לתגמולים בשיעור 53.73% מיתרת סכום ההלוואה בעת הפטירה, שהם 253,689ש"ח.  

בקשת אישור התובענה כייצוגית

4.         התובעת טוענת כי מגדל לא העבירה לבנק את מלוא תגמולי הביטוח שהיה עליה לשלם בעקבות מות המנוח: מאחר שסכום הביטוח שרכשו המבקשת והמנוח היה במועד פטירתו גבוה מסכום ההלוואה שנותר לפירעון - לגישתה של המבקשת שומה היה על מגדל לפרוע את סכום ההלוואה במלואו, ולא להעביר לבנק רק חלק מתוכו כפי שעשתה. המבקשת אף עותרת לייצג בתביעה ייצוגית נגד המשיבים את כל אותם לווים שגם במקרה שלהם, לאחר קרות האירוע הביטוחי העבירה מגדל לבנק תגמולי ביטוח חלקיים בלבד (בש"א 25841/06, להלן: " בקשת האישור"). על פי האמור בבקשת האישור, בקבוצה המיוצגת חברים כל אותם לווים שהתקשרו עם הבנק בהסכם כדוגמת הסכם ההלוואה, רכשו באמצעות הבנק את הביטוח הקבוצתי של מגדל כאשר סכום ההלוואה עלה על סכום הביטוח, ולאחר קרות האירוע הביטוחי מגדל שילמה לבנק תגמולי ביטוח חלקיים (להלן: " הקבוצה"). להערכתה של המבקשת קבוצה זו מונה כ- 1,000 חברים.

            עילת התביעה המרכזית הנטענת בבקשת האישור היא הפרת חוזה. המבקשת טוענת כי הן הסכם ההלוואה עם הבנק, והן הפוליסה שהונפקה על ידי מגדל, מורים באופן מפורש כי הכיסוי הביטוחי הוא בגובה סכום הביטוח או יתרת סכום ההלוואה במועד פטירת הלווה, על פי הנמוך מבין השניים. משכך, תשלום תגמולי ביטוח בשיעור הנמוך הן מסכום הביטוח והן מיתרת סכום ההלוואה במועד פטירת הלווה מהווה הפרה של התחייבויותיהם של הבנק ושל מגדל כלפי חברי הקבוצה. לחלופין נטען כי המשיבים הפרו את חובות הגילוי ואת חובות האמון המוגברות החלות עליהם ביחסיהם עם חברי הקבוצה. לטענתה של המבקשת, אילו התכוונו המשיבים כי יתרת סכום ההלוואה לא תיפרע במלואה במקרה של פטירת אחד הלווים גם כאשר יתרה זו נמוכה מסכום הביטוח במועד הפטירה - היה עליהם לציין את הדברים באופן שאינו משתמע לשני פנים הן בהסכם ההלוואה, הן בטופס ההצטרפות והן בפוליסה. יתר על כן, היה על נציג של מי מהמשיבים להוסיף ולהסביר את הדברים בעל-פה ובאופן מפורש בעת ההתקשרות עם הלווים. משלא עשו כן, מעלו הבנק ומגדל באמון שנתנו בהם חברי הקבוצה. חובת הגילוי המיוחדת הרובצת לפתחם של הבנק ושל מגדל קבועה עלי חוק [סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981; סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: " חוק חוזה הביטוח")] - ועל כן הפרתה מהווה גם עוולה של הפרת חובה חקוקה. עילה חלופית נוספת שנטענה בבקשת האישור היא עשיית עושר ולא במשפט.    

            הסעד המבוקש בבקשת האישור הוא פיצוי חברי הקבוצה בסכום תגמולי הביטוח המגיעים לבנק בגין קרות האירוע הביטוחי ושמגדל נמנעה מתשלומם שלא כדין; וכן בגין התשלומים שנאלצו להמשיך ולשלם לשם פירעון ההלוואה, באשר יתרת ההלוואה לא נפרעה במלואה באמצעות תגמולי הביטוח כפי שצריך היה לקרות. הגם שאף אחד מהצדדים לא התייחס לעניין זה במסגרת בקשת האישור והתגובות לה - ברור כי חברי הקבוצה בכל מקרה לא יהיו זכאים בעניין זה לכפל פיצוי; ומשמע שלו נתקבלה התובענה, היה מקום בכל מקרה להפחית מן הפיצוי בגין תגמולי ביטוח שלא שולמו, את אותו פיצוי המגיע לחבר הקבוצה בגין תשלומים ששילם לפירעון ההלוואה לאחר קרות האירוע הביטוחי. המבקשת טוענת עוד כי יש לחייב את מגדל לשאת ב"ריבית מיוחדת" כהגדרתה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, בשיעור של פי שלושה מן הריבית על פי חוק, שתתווסף לסכום הפיצוי ממועד קרות האירוע הביטוחי ועד למועד התשלום בפועל. בעניינה של המבקשת - ההפרש שבין יתרת סכום ההלוואה במועד פטירתו של המנוח לבין התגמולים שבפועל שולמו לבנק בגין הפטירה, עומד לטענתה על למעלה מ- 200,000ש"ח; התשלומים ששילמה המבקשת לבנק לפירעון ההלוואה למן מועד פטירתו של המנוח ועד למועד הגשת בקשת האישור מסתכמים לדבריה לסך של 38,916ש"ח (למועד הגשת בקשת האישור). כפי שכבר הוברר, על פניו המבקשת אינה זכאית לשני הסכומים גם יחד - אלא שיש להפחית את הפיצוי המגיע לה בגין תשלומים ששילמה לאחר מות המנוח, מתגמולי הביטוח שעל מגדל לשלם לטענתה של המבקשת לבנק. את הפיצוי לחברי הקבוצה מעריכה המבקשת על דרך האומדנא בסכום כולל של כ- 150,000,000ש"ח - על פי חישוב של 150,000ש"ח לכל אחד מכ- 1,000 חברי הקבוצה.

5.         המשיבים מכחישים את עילות התביעה הנטענות נגדם. לשיטתם באותם מקרים שבהם סכום ההלוואה עולה על הסכום המרבי לביטוח - מטבע הדברים נוצרת הבחנה בין החלק מתוך ההלוואה המכוסה בביטוח, לבין יתרת ההלוואה שאינה מבוטחת. עוד לגישתם של המשיבים, עם כל תשלום שוטף שמבצע הלווה לפירעון ההלוואה - פוחת הן החלק מסכום ההלוואה המכוסה בביטוח והן החלק שאינו מכוסה בביטוח, באופן יחסי בין שני החלקים. ודוק: להבחנה האמורה בין שני חלקי סכום ההלוואה יש נפקות גם לעניין הכיסוי הביטוחי במקרה של מות הלווה. בהקשר זה קובע טופס ההצטרפות כי עם פטירתו של הלווה, תגמולי הביטוח המועברים לבנק הם בשיעור יתרת החלק המבוטח בלבד של סכום ההלוואה במועד הפטירה:

"סכום הביטוח ללווה-מבוטח הינו סכום השווה ליתרת סכום ההלוואה המקורי לצרכי ביטוח, שטרם הגיע זמן פירעונה ליום הפטירה, לפי חישובי הבנק בהתאם לתנאי חוזה ההלוואה." (להלן: " תנית הכיסוי הביטוחי") (ראו סעיף ג.1. בצד האחורי של טופס ההצטרפות).

לשון אחר: המשיבים טוענים כי הכיסוי הביטוחי בביטוח הקבוצתי הולך ופוחת בהתאם להתקדמות בפירעון ההלוואה. משכך, אלא אם כן הלווה נפטר מיד עם נטילת ההלוואה וההצטרפות לביטוח - תגמולי הביטוח שהלווה זכאי להם בכל מקרה אינם יכולים להיות בשיעור זהה לסכום הביטוח כפי שטוענת המבקשת, שכן סכום זה הולך ופוחת עם כל תשלום שוטף שמבצע הלווה לפירעון ההלוואה. עוד נטען על ידי המשיבים, כי אין כל היגיון כלכלי בגישת המבקשת בכל הנוגע להיקפו של הכיסוי הביטוחי - שלפיה כיסוי זה נותר בסכום קבוע בכל עת במהלך תקופת ההלוואה, שעשויה להיות בת עשרות שנים. עם חלוף הזמן מעת נטילת ההלוואה ורכישת הביטוח, וככל שחלה התקדמות בפירעון ההלוואה, הסיכון שאותו נועד הביטוח הקבוצתי לנטרל - הוא הסיכון של אי פירעון ההלוואה מחמת פטירתו של הלווה - הולך ופוחת. הירידה בסיכון מטבע הדברים משפיעה גם על אופן התמחור של הביטוח - ועל כן חלה ירידה הן בפרמיה המשולמת על ידי הלווים בגין הביטוח, והן בהיקפו של הכיסוי הביטוחי שממנו הם נהנים. המשיבים מבהירים כי שיעורו של הכיסוי הביטוחי הנדרש על ידי המבקשת בבקשת האישור, עולה בעשרות אחוזים על הכיסוי הביטוחי שבגינו שילמו חברי הקבוצה פרמיה - ועל כן מדובר למעשה בניסיון מצידה של המבקשת להעשיר את הקבוצה שלא כדין על חשבונם של המשיבים.

המשיבים טוענים עוד כי בראשית כל שנה קלנדרית שולח הבנק לכל הלווים דוח מפורט בנוגע להתקדמות בפירעון ההלוואה, ובו מופיעים נתונים ביחס לשנה שחלפה גם בנוגע לביטוח החיים שנרכש על ידי הלווים (להלן: " הדוח המפורט"). לגישתם של המשיבים הדוח המפורט מציין באופן ברור ומפורש גם את מידת הכיסוי על פי הביטוח הקבוצתי - ועל כן המבקשת אינה יכולה לטעון כי היא והמנוח, וכמותם גם חברי הקבוצה, לא ידעו שבעניינם מדובר בביטוח חלקי בלבד (דוחות מפורטים בנוגע להלוואה שנטלו המבקשת והמנוח, לשנים 2004-1994 צורפו כנספחים ד1-ד11 לתצהיר המבקשת).

הבקשה לאישור הסדר פשרה